גזר דין בתיק ת"פ 9144-07-10

1.         העבירות בהן הורשעו הנאשמים

כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום, אשר ייחס להם שורה של עבירות בנשק, עבירות אלימות ועבירות של היזק לרכוש. ביחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצר עד תום ההליכים והנאשמים נעצרו. בהמשך, ולאחר שנשמעו חלק מהעדים והנאשמים שהו במעצר מיום 23.6.10  ו-27.6.10, גובש בין הצדדים הסדר טיעון, לפיו תוקן כתב האישום והנאשמים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן ובעבירות הבאות:

באישום הראשון, הורשעו הנאשמים 1 ו-2 בעבירות לפי סעיף 144(ב) רישא + סעיף 29; + סעיף 340(א) + סעיף 29, הכל לפי חוק העונשין.

באישום השני, הורשעו הנאשמים 1 ו-3 בעבירות לפי סעיף 144(ב) רישא + סעיף 29; עבירה לפי סעיף 333 + 335(א)(1) + (2) + 25 + 29, הכל לפי חוק העונשין.

באישום השלישי, הורשעו שלושת הנאשמים בעבירה לפי סעיף 333 + 335(א)(1) + (2); ובעבירה לפי סעיף 382(א) + סעיף 29, הכל לפי חוק העונשין.

בתמצית יצוין כי מדובר בסדר אירועים בהם, על רקע סכסוך עם משפחה יריבה, ירו הנאשמים על בתי משפחת המתלוננים וביצעו עבירות של אלימות ורכוש כלפי אותה משפחה. כאמור, לא בכל אישום היו מעורבים כל השלושה. הנאשמים הודו והורשעו בעבירות בהתאם למפורט לעיל.

2.         הטיעון לעונש

ב"כ המאשימה ציין את שרשרת האירועים שפורטו בכתב האישום ואת חומרתם. נטען כי מדובר במעשים אכזריים ובעלי אופי אלים, שבוצעו על ידי הנאשמים והכל, כאמור, על רקע של סכסוך בין משפחתם למשפחה אחרת. ב"כ המאשימה ציין את עברם הפלילי של הנאשמים 2 ו-3, כאשר בכל הנוגע לנאשם 2, הוצג לעיון בית המשפט גם כתב אישום וגזר דין ממנו עולה כי תלוי ועומד כנגד הנאשם עונש של מאסר מותנה. על זאת יש להוסיף כי הוצג גם תיעוד רפואי של המתלונן, אשר נגרמו לו חבלות. בשים לב לרמת האלימות שננקטה, ביקשה המאשימה לגזור על הנאשמים עונשי מאסר ממושכים, כאשר בכל הנוגע לנאשם 2, עותרת המאשימה גם להפעיל עונש של מאסר מותנה, שירוצה במצטבר לכל מאסר שייגזר עליו במסגרת הליך זה.

ב"כ הנאשם 1 ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשמים. צוין כי הנאשם 1 הוא ללא עבר פלילי ושוהה במעצר כבר זמן ממושך. בנסיבות אלו עתר הסנגור שלא למצות עימו את הדין.

עוד ציין ב"כ הנאשם 1, כי על נאשם אחר באותה פרשה גזר בית המשפט המחוזי בת"פ 46624-01-11 עונש מאסר של 20 חודשים לריצוי בפועל, ועוד מאסר מותנה, ובנסיבות אלו אין מקום להחמיר עם הנאשם 1, כמו עם יתר הנאשמים, מעבר לעונש שנגזר על הנאשם בתיק האחר. עוד ציין ב"כ הנאשם 1 כי בין המשפחות היריבות נערך הסכם סולחה.

ב"כ הנאשם 2 הצטרף לנימוקי ב"כ הנאשם 1 וביקש לשים את הדגש על עיקרון האחידות בענישה, ככל שהדבר מתייחס לגזר הדין שניתן בעניינו של הנאשם האחר. עוד ציין ב"כ הנאשם 2, כי הנאשם 2 מעורב רק בחלק מהאישומים וחלקו בביצוע המעשים הוא שולי, כאשר הוא היה זה שנהג ברכב ולא ביצע ירי בפועל. מכאן, הגם שמהבחינה המשפטית הנאשם 2 שותף, ביקש בא כוחו כי בית המשפט יראה את חלקו כקטן יותר. בנוסף טען ב"כ הנאשם 2 לעניין הסולחה שנערכה בין המשפחות וביקש שלא למצות עם הנאשם את הדין. על זאת הוסיף, כי הנאשם 2 סובל מנכות עקב תאונת עבודה ונמצא בטיפולים רפואיים, וגם בעניין זה התבקשה התחשבותו של בית המשפט.

ב"כ הנאשם 3 הצטרף לנימוקי חבריו וטען לעניין הסכם הסולחה. עוד ביקש הוא לראות באירוע כאירוע מתמשך אחד, הגם שהאישום פוצל למספר אישומים.

נימוקי ב"כ הצדדים פורטו בהרחבה בפרוטוקול ופירטתי רק את תמציתם.

הנאשמים הביעו, כל אחד בתורו, חרטה וביקשו לסיים את מעצרם ומאסרם ולחזור למשפחותיהם ולשוק העבודה.

3.         שיקולי בית המשפט לעניין הענישה

העבירות שהנאשמים היו מעורבים בביצוען הן עבירות חמורות. מובן כי קיימת הבחנה בין הנאשמים, במובן זה שעל פי האישומים עצמם מיוחסים חלק מהמעשים רק לחלק מהנאשמים וכן מעורבותו של כל אחד מהנאשמים בביצוע שונה. עם זאת סבור אני, כי כל מקרה ומקרה בפני עצמו חמור דיו.

בכל הנוגע לאישום הראשון, מדובר בעבירה של נשיאה והובלת נשק וירי באזור מגורים, כאשר על רקע סכסוך בין משפחת המתלוננים למשפחתם, הגיעו הנאשמים 1 ו-2 אל בית המתלוננים וירו יריות באוויר, אל מול הבית. ירי באזור מגורים הוא מעשה המסכן את שלום הציבור ועלול לגרום לתוצאה של פגיעות בגוף וברכוש. מכאן החומרה שבמעשה.

באישום השני מיוחס לנאשמים 1 ו-3 ירי אל עבר בית משפחת המתלוננים, כאשר הירי פגע בבית. מכאן גם יוחסה להם עבירה של נשיאה והובלת נשק וכן עבירה של ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, וזאת כאשר עבירת הניסיון בוצעה בדרך של ירי אל עבר המתלוננים וביתם. גם במקרה זה יש לראות את החומרה שבמעשה, מאחר וירי אל עבר אנשים או אל עבר ביתם בשכונה בה מתגוררים אחרים, עלול לגרום לפגיעות בגוף ובנפש, בין אם למשפחת המתלוננים ובין אם לעוברי אורח.

באישום השלישי תקפו הנאשמים מתלונן באלות ובסכינים וגרמו לו לחבלות גוף. תקיפת אדם בנשק קר מהווה מעשה חמור ובמיוחד כאשר מדובר באירוע אלים על רקע של סדרת מעשי אלימות, כפי שפורט לעיל. בתי המשפט כבר התריעו פעמים רבות על הצורך למגר את נגע אלימות הרחוב ושימוש בנשק קר כדי לפגוע ביריבים. מכאן שגם במקרה זה מדובר במעשים חמורים, המצדיקים ענישה הולמת.